מאזניים לא מאוזנים /אמונה שהם

כשהערב יורד, המחשבות עולות. כשהמחשבות עולות, הדמעות יורדות. כשהדמעות יורדות, הפחדים עולים. כשהפחדים עולים, החשיבה הרציונלית יורדת. כשהחשיבה הרציונלית יורדת, ההשוואות עולות. הדמעות ממשיכות לרדת, ואמירות שיפוטיות עולות. התחושות הרעות מתעצמות ותוקפות. הראש מוטח בקיר או בספר. תחושת הערך העצמי יורדת במהרה. אני לבד בחדר.

כשהבוקר עולה, המחשבות פוסקות. הדמעות נפסקות. הפחדים מתחבאים עמוק בפנים. החשיבה הרציונלית חוזרת לשלוט, ומנסה לחשוב כיצד להסתיר את מה שקרה ליל אמש, מה שאיש לא שמע.

לעיתים, המחשבות מבליחות גם במהלך היום. איתן רוצות לרדת הדמעות, אך הן נעצרות לרוב. הגוף רוצה לשדר מצוקה לסביבה, אך כולא הכל בתוכו. שחס וחלילה לא יבזבז זמן לאנשים עם בעיותיו. שיטפלו קודם באחרים, ואותי ישאירו לסוף. שלא יפריע לאיש מלבדי. מאידך, כששואלים לשלומי, אשתף בזה את האנשים החשובים ואותם בלבד. מידת הפירוט כתלות בכמות השאלות.