אמונה בעיר הגדולה

 להאזנה ביוטיוב לשיר המקורי - ''מגדל המים'' מאת ג'יין בורדו, לחצו כאן לחן: מגדל המים / ג'יין בורדו סולם יעקב מתנשא לגובה באלוהים הוא מנסה לנגוע בין אדוקים ובין כופרים את הסודות בתוך החדרים לא ידעו כלל החברים הם היו כמוסים לחלוטין אפשר לחשוב שהייתי כה כנה אפשר לחשוב שלא הסתרתי כלום את איסורי הרז כמתוודה לרֵעַ שמרתי לבובה רוני והיא הקשיבה בתגובה גם אם תרצי אינני פה הרחק ממך שנות אור לעד לא אחזור אלייך גם אם תרצי אינני פה הרחק ממך שנות אור לעד לא אחזור סולם יעקב הוחלף לו בקניון שלא שואף לאלוהי עליון בין חילונים ודתיים החצאית הומרה במכנסיים אך שמי כעקבות נעליים ועודני מתחבאת ממכרים אפשר לחשוב שהייתי רק בטוב אפשר לחשוב שלא הייתה בדידות את רעיונותיי לחשתי על נייר גם קראתי הארי פוטר והוא הקסים בחזרה גם אם תרצי אינני פה הרחק ממך שנות אור לעד לא אחזור אלייך גם אם תרצי אינני פה הרחק ממך שנות אור לעד לא אחזור

לא פעם אנשים שואלים אותי: "בתור טבעונית, מה היית עושה אם היית תקועה על אי בודד עם פרה?" או "לא אכפת לך מהעובדים הזרים שקוטפים את הצמחים בשדות?". לרוב זה נשאל כהלצה ולא מתוך רצון לשמוע תשובה, ואם לא אענה להם מיד כשיסיימו את השאלה, השואלים יפתחו חזרה את פיותיהם וילגלגו על בחירותיי בחיים. כשאני מנסה לענות לשואלים ברצינות, הם תופסים אותי במילה. כבר חלף הזמן בו זה הצחיק אותי.  הם לעיתים גם מגדילים לעשות ושולחים בקבוצות סרטונים של מה נעשה בתעשיית החי ומתייגים אותי. בהתחלה זה עוד היה נסבל, אך גם זה נמאס.  כשאנחנו אוכלים יחדיו, אני נותנת להם להינות מהאוכל הבשרי או החלבי שלהם בשקט, אך הם לא נותנים לי להינות מהאוכל הטבעוני שלי בשקט. הם חוזרים לשאלות כמו שאלת האי הבודד או העובדים הזרים, ולא ממתינים לתשובה. או שהם סתם מנסים לגרות אותי עם אוכל לא טבעוני. רבים אומרים לי להתעלם, אך זה כבר בלתי נסבל. אני רוצה להחזיר להם באותו מטבע, אך זה נוגד את הערכים שלי. כנראה שאני והשואלים חונכנו על 2 סטים שונים של ערכים. אני אומרת להם בגלוי שמאסתי ביחס זה, ושכבוד אמור להיות הדדי ולא חד צדדי. ז...

היה הייתה ילדה. ככל שגדלה, הילדה יותר ויותר לא התאימה לעולם, מכל מיני בחינות. היא לא הבינה את דרכו של העולם. היא לא הבינה איך לתקשר עם אנשים ומה מקובל פחות ומה יותר. אותה ילדה, ילדה בגיל צעיר, ילדה אחרת שכן התאימה לעולם וכן הבינה את דרכו. היא הבינה הרבה דברים שהילדה הראשונה לא הבינה. אך בשונה מבלידה רגילה, הילדה השניה נשארה בגופה של הילדה הראשונה. הן גדלו והפכו לנערות. אט אט, כל אחת השתלטה על חלק אחר בגוף אותו חלקו שתיהן. הנערה הראשונה, זו שלא התאימה לעולם, השתלטה על המחשבה. לעומתה, השנייה, שכן התאימה, השתלטה על הדיבור. ישנם חלקים בהם שלטו יחדיו שתיהן, כמו עיצוב ונראות. הן מרבות לסתור זו את זו ולפגוע אחת בשניה. הנערה האחת, האחראית על המחשבה, חושבת על רעיון. היא מעבירה אותו לשניה, האחראית על הדיבור, כדי שתעביר אותו לעולם. אממה, נפלה טעות במסירה! השניה העתיקה את דברי הראשונה מילה אחר מילה, והעולם לא הבין את אוסף מילים אלו. האחת רוצה לומר דברים, אך השניה ממאנת בתוקף לומר אותם, בטענה שהם לא ראויים.  הנערה הראשונה רוצה לזרוח בזכות עצמה, בלי כיסוי. היא גם רוצה להעיף את השניה למקומות רחוק...

יש לי 4 סבים וסבתות. מתוכם 3 חיים ו3 מוספדים. האחד נח מנוחת עולמים בין רגבי אדמה, השניה עודנה בין החיים, והאחרים חיים מתים עבורי. את האחד בקושי זכיתי להכיר, אך הסיפורים מלאים בשבחים עליו.  האחרים ניסו לרכוש אהבתי אליהם במתנות ובילויים, אך כמות אפסית של דאגה לי. השניה רכשה את אהבתי אליה בהיותה דואגת לי. לאחד הייתי כותבת דברי הספד, לו זכיתי להכירו. מסופר רבות על כך שהיה אדם טוב. לאחרים לא אכתוב כלל. כי על מה אכתוב, על דברים שעשו לי אי אז, שהיום אני מבינה שלא היו כשורה? על אפליות שעשו בין נכדיהם? יתרה מכך, לא מספידים אנשים חיים, גם אם הם מתים בעיניי. כשעולמי התהפך עליי, האחרים התבצרו בעמדתם. הם גם הגדילו לעשות, וניסו להמריד אותי נגד דברים היקרים לי מפז - הערכים שלי. מאז הם מסתכלים עליי כעל משהו הדורש תיקון. לעומתם, השניה קיבלה את החלטה זאת באופן קשה ולקח זמן עד שהשלימה עימה, אך היא עדיין מסתכלת עליי כבעבר. היא עדיין דואגת לי, אך לא ממקום שאומר שאני דורשת תיקון.  מבחינתי, השניים הם לא מעבר לשמותיהם הפרטיים. אם אכנה אותם "סבתא" או "סבא", זה יהיה באופן שהינו כינוי לאדם בא...